602הביתה-הרולד פינטר-תיאטרון הנגב-צוותא ת"א602 צילומים-התיאטרון הרולד פינטר שנפטר לפני כשנתיים בגיל 78 היה יהודי בריטי בעל פרס נובל לסיפרות. התפרסם בזאת שהבין את הדרמה החדשה בצורה שונה משהכרנו אותה קודם. אפשר לומר כי פינטר היה אחד הדרמטורגים המענינים ביותר בתקופתנו. יש המחפשים במחזותיו את הנקודה היהודית אך מחזותיו עוסקים בכלל . ב1965 כתב את המחזה "הביתה"שהוא אחד ממחזותיו מהתקופה המוקדמת שלו. המחזה הוצג בארץ כבר שלוש פעמים בקאמרי, בהבימה ועוד. במחזה זה הוא מתאר בצורה ריאליסטית ביותר את היחסים במשפחה מסוימת באנגליה אך יש דברים במחזה זה הנראים כאבסורד. אנו עדים למערכת יחסים במשפחה שכולם סובלים את כולם באין ברירה.יחסים הגובלים בהרס עצמי.אנו עדים לשינויים בהתנהגות הדמויות, התנהגות הנראית ברוטלית,אלימה שסיבותיה לא מובנות. המחזה עוסק בבן משפחה החוזר הביתה לאחר שהות ממושכת בחו"ל יחד עם אישתו לה נשוי כשש שנים מבלי להודיע למשפחה על כך. לפני בואו פינטר מציג לנו את המשפחה,את היחסים המעורערים בין בני המשפחה הכוללים אבא אלמן,אחיו הנהג ושני בניו הגרים עמו. מה הרקע לכל ההתנהגות הזו .מדוע הבעל סובל את התנהגות אישתו ו"בגידתה"בו בפניו עם אחיו. מדוע אינו נוקט פעולה כדי להפסיק התבזות זו. מדוע האבא, בראותו את אשת בנו שאינו מכירה ולא שמע עליה קודם מטיח כלפיה מילים מעליבות המתבררות בסופו של דבר כנכונות.מה הסיבה ליחס האב כלפי בנו וכלפי אחיו. הרבה שאלות שאין עליהן תשובה ברורה במחזה. למרות כל ה"מדוע" המחזה מעולה ונחשב נכונה לאחד הטובים של פינטר. הבמאי איסי ממנוב שהוא גם המנהל של תיאטרון הנגב, מפיק הצגה, ביים אותה בצורה קאמרית מעולה,מרתקת,מלאת ענין ומתח. בזכות שחקניו המעולים הוא הצליח לעצב דמויות נהדרות כל אחד עם איפיונים שונים,עם צורת הבעה שונה ומשחק מעולה של כולם. תרגם את המחזה פרופ' אבי עוז שתרגם כמה ממחזותיו של פינטר. ראיתי את המחזה באולם צוותא 2 בת"א כאשר הבמה הקטנה עוצבה כריבוע -מיכאלה ליקא כאשר הקהל יושב מסביב לארבעת צדדיו.צורת הבמה היא בעצם התפאורה כאשר בה אביזרים מעטים הנחוצים לעלילה כולל ספסל מרופד בצבע שחור בכל צד ואדום לאב. אם תרצו זו זירת ההתגוששות של המשפחה. עיצב את התאורה שמואל מור ,מוסיקת הרקע היתה של דורון שלום והתלבושות -דלית ענבר. זהו מחזה בו ארבעה גברים מתוסכלים החיים ביחד מוצאים פורקן מיני באישה היחידה הבאה לביתם ובעידודה "מאמצים" אותה לחיק המשפחה בין השאר כדי שתשמש כמפרנסת באמצעות אחד האחים-לני הסרסור. בראש הליהוק המעולה בתפקיד האבא -מקס מופיע שמואל שילה שחגג בהצגה את יום הולדתו ה80. יש לו נוכחות מרשימה ומשחקו מעולה שאותות הגיל אינם ניכרים עליו כלל ועיקר.בתפקידו כמקס הוא גס,הוא זועם,אינו מפסיק להעליב את קרוביו הסובבים אותו. אורן ידגר-לני מדבר בצורה משפילה אל אביו הוא מתנהג כשליט הבית ,כוחני ,דוחה. ג'ואי-דודו גולן האח הצעיר נראה נבוך,טרם התבגר כדי לנהוג באביו ואחיו בגסות,מוציא את עודף האנרגיה באיגרוף המוחלף בגופה של אישה המזדמנת לו בבית כפורקן ממשי יותר. סם הנהג-יוסי כרמון המהודר ,המהלל את עצמו יוצר דמות המנסה לחיות בשלום עם כולם. אלחי לויט הוא טדי בעלה של רות הבאה הביתה.הוא פרופסור לפסיכולוגיה אב לשלושה ילדים חריג בהתנהגותו וצורת הדיבור בהשואה לבני משפחתו. הוא אינו מתערב כאשר אישתו מסכימה להיות מאומצת על ידי המשפחה ומתנהגת לא כאשתו ואם ילדיו. היא-שירה פרבר מעולה בשתיקותיה ,בחיוכה שלא סר משפתיה,בהתנהגות המוזרה והלא מוסברת.אולי אינה יכולה להתנתק מעברה כדוגמנית ערום,אולי נימפומנית,אולי מנסה לנקום בבעלה מסיבה שלא ידועה לנו,אולי מוצאת נחמה בזרועות האחים עקב נשואין לא מוצלחים עם בעל אדיש או אולי המניעים אחרים ולא מוסברים. למרות השאלות הרבות הנשארות פתוחות ולא פתורות במחזה המעולה ,זאת הפקה קאמרית נהדרת. לראות או לא לראות:דרמה מצויינת מבוצעת ומבויימת היטב שכדאי מאוד לראות.נהנתי הנאה שלמה. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret-אלי ליאון , 3/2/2010 08:21
